×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ד׳.גמרא
;?!
אָ
יְצִיאָה דִּכְוָותֵהּ קָא מְמַעֵט. וְהָא לָא דָּמְיָא הַאי יְצִיאָה לְהַאי יְצִיאָה הָתָם נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לִגְמָרֵי וְהָכָא אַכַּתִּי מִיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה בַּהֲפָרַת נְדָרִים מִיהָא נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ דִּתְנַן אנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. וְהַאי {שמות כ״א:י״א} וְיָצְאָה חִנָּם לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא דְּתַנְיָא וְיָצְאָה חִנָּם אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת אֵין כָּסֶף באֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת. אָמַר רָבִינָא אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אֵן כָּסֶף מַאי אֵין כָּסֶף אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר וּמַאן נִיהוּ אָב. וּמִמַּאי דְּדָרְשִׁינַן הָכִי דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ב:י״ג} וְזֶרַע אֵין לָהּ. אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֶרַע אֵין לָהּ געַיֵּין לָהּ וְאֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֶרַע אֵין לָהּ דעַיֵּין לָהּ. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא דִּבְנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְזֶרַע פָּסוּל. וְתַנָּא גּוּפֵיהּ מְנָלֵיהּ דְּדָרֵישׁ הָכִי אָמְרִי כְּתִיב {במדבר כ״ב:י״ד} מֵאֵן בִּלְעָם {דברים כ״ה:ז׳} וּמֵאֵן יְבָמִי דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ יו״דיוֹד וְהָכָא כְּתִיב בֵּיהּ יו״דיוֹד ש״משְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁא הוּא דַּאֲתָא. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּלָא טָרְחָא בְּהוּ אֲבָל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא טָרְחָא בְּהוּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא מִתַּזְנָא מִינֵּיהּ אֲבָל קִידּוּשֶׁיהָ דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ צְרִיכָא.: גּוּפָא וְיָצְאָה חִנָּם אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת אֵין כֶּסֶף אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא נַעֲרוּת וְלָא בָּעֵי בַּגְרוּת. אָמַר רַבָּה בָּא זֶה וְלִמֵּד עַל זֶה. מִידֵּי דְּהָוֵה אַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דְּתַנְיָא התּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. יֵאָמֵר תּוֹשָׁב וְלֹא יֵאָמֵר שָׂכִיר וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן. אִילּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קְנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל בָּא שָׂכִיר וְלִימֵּד עַל תּוֹשָׁב שאע״פשֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי הָתָם תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ דְּכִי נָמֵי כְּתַב רַחֲמָנָא תּוֹשָׁב נִרְצָע לֹא יֹאכַל וַהֲדַר כְּתַב אִידַּךְ הֲוָה שָׂכִיר מִילְּתָא דְּאָתְיָא בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר וּמִילְּתָא דְּאָתְיָא בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. אֶלָּא הָכָא חַד גּוּפָא הִיא כִּי נָפְקָא לַהּ בְּנַעֲרוּת בַּגְרוּת מַאי בָּעֲיָא גַּבֵּיהּ. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶגֶר דְּאַיְלוֹנִית. סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא בְּנַעֲרוּת תִּיפּוֹק בְּבַגְרוּת לָא תִּיפּוֹק וקמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי וְלָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא וּמָה סִימָנִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָדוֹן בַּגְרוּת שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן. אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא זלְעִיקַּר זְבִינָא דְאַיְלוֹנִית סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא דְּאַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת הָוֵי זְבִינָא דְּלָא אַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת לָא הָוֵי זְבִינַהּ זְבִינָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמרא אם כן לימא קרא אן כסף מאי אין כסף כו׳ בערוך בערך אן פי׳ מדכתיב קרא אין ביו״ד ולא כתיב אן חסר בלא יו״ד דרשינן ליה לאו והן אין כסף לאדון כו׳ יש כסף לאדון כו׳ עכ״ל ע״ש: תוס׳ בד״ה יציאה דכוותה כו׳ אם היה שם כסף אז היה נותן לאדון שיצאה ממנו כו׳ עכ״ל ר״ל אם היה שם כסף בקטנותה קודם שיוצאת בנערות היה נותן הכסף בפדיון גרעונה לאדון שיוצאה ממנו כך כשיוצאה מרשות אביה ע״י אירוסין בנערות הכסף לאב שיוצאה מרשותו וכן פירש רש״י בפרק נערה בשם השאלתות ולפי זה יציאה דכוותה היינו לענין שהכסף הוא למי שיוצאה ממנו אבל לענין נערות לא הוה דכוותה דבנערות ליכא כסף כלל לאדון שיוצאה ממנו בסימנין אבל לפירוש ר״ח לא מדמה להו אלא לענין דאיירי בימי נעורים ואין כסף לאדון ממש דנערה יוצאה בסימנין ואהא קאמרי דכן משמע לשון הקושיא דפריך והא לא דמיא כו׳ דהיינו כפירושם דמדמה להו לענין דינא דכמו באם היה שם כסף היה לאדון כן בקידושין הכסף לאביה שיוצאה גם כן ממנו אבל לפירוש ר״ח קשה ומאי קושיא והא לא דמיא כו׳ דהיינו לענין דינא דיציאת רשות דהא ודאי לענין דינא לא מדמה להו כלל אלא לענין דבימי נערות הוא מדמה להו אבל אין לפרש וכן משמע לשון הקושיא דהיינו קושיא דלעיל ואימא לדידה כו׳ דהא מלתא דפשיטא הוא דכבר כתבו זה דסוגיא לא משמע כלל שהוא צריך ללמוד דביום נערות איירי כו׳ ושמעתי יש מגיהים וכן משמע לשון הקונטרס ונכון הוא דפי׳ הקונטרס בשמעתין משמע ודאי כפי׳ זה וכמו שפירש בפרק נערה בשם השאלתות דלאו לענין ימי נעורים מדמה להו אלא לענין דינא שהכסף ליוצאה ממנו הגם שלא הזכיר בפירושו אם היה שם כסף לאדון היה מ״מ הוא בכח המאמר שפי׳ אין כסף לאדון דנפקא מרשותיה כו׳ דהיינו דנפקא מרשותיה בסימנין אבל אם היה שם כסף קודם סימנין היה לאדון ודו״ק: בד״ה ויצאה חנם כו׳ וא״ת ברישא ה״ל למנקט אלו ימי נערות כו׳ עכ״ל ונראה משום דמשמע להו דבכה״ג יש למנקט מלתא דצריכא טפי ברישא כמו בתושב ושכיר דנקיט תושב שהוא קנין עולם ברישא ורש״י שפי׳ ומאחר שנכתבו שניהם משמעותא דנרצע מתושב אתיא כו׳ אין זה מספיק דמ״מ אמאי נקט הקרא תושב ברישא אי לאו דכן דרך הכתוב בכה״ג למנקט ברישא מילתא דצריכא טפי ורש״י בחומש פי׳ בהיפך הברייתא דמייתי הכא ויצאה חנם אלו ימי נערות ואין כסף לימי בגרות וכתב הרא״ם על דבריו דבברייתא אילו לא נאמר אלא ויצאה חנם קאמר כו׳ אבל רש״י דורש ב׳ המקראות לפי מה שהן כבר נכתבו כו׳ עכ״ל והאריך ע״ש ואין כל זה מספיק למה שינה והפך רש״י דברי הברייתא גם אם דרך הברייתא אילו לא נאמר קאמר ולמנקט ברישא דבר הפשוט טפי אמאי לא נקט כן בכה״ג גבי תושב ושכיר גם נעלם ממנו דברי התוספות דהכא דמוכח מדבריהם דאי לאו משום דרשא דיש כסף לאדון אחר כו׳ ה״ל למנקט אלו ימי נערות ברישא דהוא מלתא דצריכא ובזה ניחא פרש״י בחומש שלא הביא הך דרשא דיש כסף לאדון כו׳ דאינו קרוב לפשוטו לכך פי׳ ב׳ המקראות כדרכן למנקט מלתא דצריכא ברישא כמו בתושב ושכיר ותו לא מידי:
ודע עוד שהרא״ם כתב עוד בזה שהברייתא דמכילתא גבי ויצאה חנם אין כסף אילו לא נאמר קאמר היינו דלא כאביי דמוקי לה לבגרות דאיילונית אלא כרבה דמוקי לה הכי והוא תמוה דדברי רבה ודאי נדחין בין לאביי בין למר בר רב אשי דלא שייך בא זה ולימד על זה בחד גופא ונראה דאביי נמי ס״ל דבגר דאיילונית הוה ק״ו מנערות וכדקאמר מר בר רב אשי אלא דלא ס״ל דאתא לעיקר זבינא דאיילונית אלא כדקאמר ליציאת בגר דאיילונית והא דקאמר ביה דלא תיפוק היינו ע״י נערות אי הוה חד גופא אבל ע״י בגרות דאיילונית תיפוק מק״ו דקאמר מר בר רב אשי וס״ל לאביי מלתא דאתיא בק״ו טרח וכתב לה קרא כדקאמר לקמן ואתיא שפיר ברייתא דמכילתא לדברי אביי בפשיטות דבא זה ולימד על זה ותו לא מידי ודו״ק:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144